<h1>שבלי הלקט דין כלאי בגדים סימן מ"ד</h1>
<h2>דף ה:</h2>
ואחזור על הכלאים, ולענין תפירה, כגון חתיכה אחת של צמר וחתיכה של פשתן שתפרן זה בזה, או שתי חתיכות של צמר שתפרן בחוטי פשתן, מספקא לן אי מדאורייתא אי מדרבנן, אבל בדרבנן ליכא לספוקי, ונראה שהוא מן התורה מן הקושיא שהקשה רבא בפרק התכלת [ל"ט ע"א], למאי איצטריך קרא למישרי סדין בציצית, פשיטא, התוכף תכיפה אחת אינו חיבור, מכלל שאם עשה שתי ראשיה לצד אחד אפילו מן התורה הוא חיבור. ופירוש התוכף תכיפה אחת כך הוא, אם מחבר אדם במחט חתיכה של צמר וחתיכה של פשתן אינו חבור דלא עבד ולא כלום, דמאיליו הוא נשמט, אבל אם עשה שתי ראשיה לצד אחד, שהחזיר המחט פעם שניה חבור. ועיקר הדבר הוא במסכת כלאים פרק ט' ובהלכה (ט') [י'], והכי איתא התם, אותות הגרדים ואותות הכובסים אסורין משום כלאים, והתוכף תכיפה אחת אינו חבור ואין בה משום כלאים, והשומטה בשבת פטור, הפך שתי ראשיה לצד אחד, ואית דגרסי עשה שני ראשיה לצד אחד כלאים דאורייתא. ואיכא למימר דרבא לרווחא דמילתא הקשה, כלומר, למאי איצטריך למישרי וכו', פשיטא, אפילו איסורא דרבנן נמי ליכא והתוכף תכיפה אחת נמי אינו חיבור ואפילו מדרבנן, אבל עשה שני ראשיה לצד אחד הוי איסורא דרבנן. וגם איכא למימר, היכי אמרינן התם [נדה ס"א ע"ב] דמאן דאבד חיטא דכיתנא בגלימא דעמרא דאוריתא, שעטנז אמר רחמנא, וכיון דנתקיה נתקיה, ומי גרע חוט אחד שהוא משוך וארוג בכל הבגד מחוט אחד שעשה שני ראשיה לצד אחד. ומאן דמחמיר על התפירה לאוקומי מדאורייתא, אמר, דתפירת כלאים דאורייתא, דהא קא מדמי ליה במשנה, יש בה משום כלאים והשומטה בשבת חייב, מה שבת דאורייתא אף הא דאורייתא, וחוט של תפירה חשוב הוא יותר מחוט שהוא ארוג ומשוך בכל הבגד כיון דעל ידו מתחברין החתיכות, ומתקיים הבגד, "יחדיו" קרינא ביה והרי הוא כקשר וכשעטנז גמור. ועוד, דמקשינן התם בפרק קמא (דיומא) [דיבמות] [ה' ע"ב], האי יחדיו מיבעי ליה לתוכף תכיפה אחת דאינו חיבור, מכלל שאם עשה שני ראשיה לצד אחד יחדיו קרינא ביה. ומאן דמיקל לאוקמא מדרבנן, סבירא ליה, דה[מ]קשה שהקשה האי יחדיו מיבעי ליה לתוכף תכיפה אחת הוא סבירא ליה שעטנז אסור מדאורייתא, וכבר קימא לן דכולהו בעינן וכמר זוטרא. אילין פלוגתא איכא לאיפלוגי בהא מילתא, אבל מכל מקום אסור מדרבנן, והפורץ בה פורץ גדר הוא, ואיפלגי בה ר' יוסי ור' יהודה במסכת הוריות, ואפילו בכלאים דרבנן, איכא דקרי ליה מין ואיכא דקרי ליה משומד.
